<h1>שבלי הלקט הקצר דין חם לתוך חם סימן ל'</h1>
<h2>דף קה.</h2>
ועוד מצאתי, בשר חי שנגע בו חלב מותר. ואם מבושל והוא צונן מותר. רבי אוסר לאכול חלב אחר דגים מבושלים בכלים של בשר בלא קינוח, משום הא דאמר ר' יוחנן, אסור לאכול חלב אחר התבשיל ולא אמר אחר הבשר, שמע מינה אפילו אחר דגים אסור. משום פרור שנתבשלו בו ומשום קערה שנאכלו בו. ואין מניחין בשר ודגים בקדרה אחת. אכילת חלב אחר בשר. הא דאמרינן במסכת חולין פלוני החכם לא הוה אכיל (בשר אחר גבינה) [גבינה אחר בשר] מסעודה לסעודה. הורה רבי, אפילו סעד בשר בסעודה אחת וקם משולחנו והפסיק וכשיעור כל שהוא הלך, וחזר לאכול את החלב הרשות בידו. דאמרינן, אין טעם בשר של סעודה ראשונה בפיו. [שבלי הלקט דין חם לתוך חם סימן ל']. ועוד מצאתי, בשר חי שנפל בו חלב מותר, ואם הבשר מבושל והוא צונן מותר. רבי אוסר לאכול חלב אחר דגים מבושלים בכלים של בשר בלא קינוח משום הא דקאמר רב יוחנן, אסור לאדם לאכול חלב אחר התבשיל ולא אמר אחר הבשר שמע מינה, אפילו אחר דגים אסור, משום פרור שנתבשלו בו ומשום הקערה שנאכלו בה. ואין מניחין בשר ודגים בקדירה אחת. אכילת חלב אחר בשר. הא דאמר במסכת חולין, פלוני החכם לא הוה אכיל בשר אחר גבינה מסעודה לסעודה. והורה רבי, אפילו סעד בשר בסעודה אחת וקם משולחנו והפסיק. וכשעור כל שהו הלך וחזר לאכול את החלב הרשות בידו דאמרינן, אין טעם בשר של סעודה א' בפיו.
<h2>דף קיב.</h2>
ההוא בר גוזלא דנפל לכדא דכמכא, והוא כותח שיש בו נסיובי דחלבא שרייה רב חיננא מפרשנייא, אמר רבא, מאן חכים למישרא כי האי גוונא אי לא רב חיננא דגברא רבה הוא. אמר לן, כי אמר שמואל מליח הרי הוא כרותח שאינו נאכל מחמת מלחו, והני מילי חי, אבל צלי שנפל לתוך החלב בעי קליפה דבלע טפי. ואי אית ביה פילי, פירוש בקעים, אסור, דלא סגי ליה בקליפה. ואי מתבל בתבלי, שהבשר נתבשל עם התבלין בולע הרבה ואסור. [שבלי הלקט דין חם לתוך חם סימן ל']. מעשה היה בגוזל שנפל לכותח שהיה בו נסיובי דחלבא שרייה רב חיננא, אמר רבא מאן חכים למישרא כהאי גוונא אלא רב חיננא דגברא רבא הוא. אמר לך, כי אמר שמואל מלוח הרי הוא כרותח שאינו נאכל מחמת מלחו. הני מילי חי אבל צלי שנפל לתוך חלב בעי קליפה דבלע טפי, ואי אית ביה פילי, פירוש, בקעים לא סגי בקליפה, וגם אי מיתבל בתבלי, שהבשר נתבשל עם התבלין בולע הרבה ואסור.
איתמר חם לתוך חם, כגון בשר חם שנפל לתוך חלב חם, דברי הכל אסור, וצריך לשערו בששים. צונן לתוך צונן מותר, דלא בלעי מהדדי. חם לתוך צונן וכן צונן לתוך חם, רב אמר עילאה גבר, אם חם לתוך צונן הולכין אחר העליון ונעשה כולו חם ואסור, ואם צונן לתוך חם מותר. ושמואל אמר תתאה גבר, איפכא, חם לתוך צונן מותר, צונן לתוך חם אסור. והלכתא כשמואל דברייתא מסייעא ליה, דתניא, חם לתוך חם וכן צונן לתוך חם אסור, חם לתוך צונן וכן צונן לתוך צונן מדיח. חם לתוך צונן מדיח, בתמיה, כיון דחם הוא אדמיקר ליה בלע פורתא, קליפא מיהא בעי, אלא אימא, חם לתוך צונן קולף, צונן לתוך צונן מדיח. אמר מר צונן לתוך צונן מדיח, אמר רב איקא מפרשנייא אמר רב הונא, לא שנו אלא שלא מלחו, אבל מלחו אסור, משום דבלע, דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח וכו'. ואמר רבא, לא שנו אלא שאינו נאכל מחמת מלחו אבל נאכל מחמת מלחו לא. פירש רבינו שלמה ז"ל, אינו נאכל מחמת מלחו, שמלוח הרבה עד שמקדיח טעמו מחמת מילחו קצת, ואינו ראוי לאכול אלא אם כן מדיחו. והאי אינו נאכל לאו לגמרי קאמר, שאין שום אדם יכול לאוכלו. אלא כיון שנתקלקל טעמו אינו נאכל מחמת מלחו קרי ליה ואסור. [שבלי הלקט דין חם לתוך חם סימן ל']. חם לתוך חם, כגון בשר חם שנפל לתוך חלב חם דברי הכל אסור. וצריך לשערו בששים. צונן בתוך צונן, מותר משום דלא בלעי מהדדי. חם לתוך צונן וכן צונן לתוך חם, רב אמר עילאה גבר. כגון אם חם לתוך צונן הולכין אחר העליון נעשה הכל חם ואסור, ואם צונן לתוך חם נעשה כולו צונן, ומותר. ושמואל אמר, תתאה גבר, איפכא, חם לתוך צונן מותר צונן לתוך חם אסור. והלכתא כשמואל. דברייתא מסייעא ליה, דתניא, חם לתוך חם וכן צונן לתוך חם אסור. חם לתוך צונן וכן צונן לתוך צונן מדיח, ומקשה, חם לתוך צונן מדיח, והלא כיון דחם הוא אדמיקר ליה בלע פורתא קליפה מיהא בעי, אלא חם לתוך צונן קולף צונן לתוך צונן מדיח. אמר רב הונא, לא שנו אלא שלא מלחו אבל מלחו אסור, משום דבלע, דאמר שמואל מליח הרי הוא כרותח וכו'. ואמר רבא, לא שנו אלא שאינו נאכל מחמת מילחו, אבל נאכל מחמת מילחו לא. פי' רש"י, שאינו נאכל מחמת מלחו, שמלוח הרבה עד שמקדיח טעמו מחמת מלחו מקצת ואינו ראוי לאכול אלא אם כן מדיחו. ומאי אינו נאכל, לאו לגמרי שר"ל שאין שום אדם יכול לאוכלו, אלא כיון שנתקלקל טעמו אינו נאכל מחמת מלחו קרי ליה ואסור.
